כשאנחנו רואים תינוקת ישנה או ילד שכל גופו כבד וחמים ורפוי, לבנו מתרחב אל מול התמימות והבטחון שבהם הקטנטנים מתמסרים לעולם אחר.

בחינוך ולדורף מדברים לרוב על החופש כמטרה עתידית, מתוך אמונה והבנה שחינוך ולדורף הוא חינוך לחופש, כלומר שהמטרה היא שהאדם יהיה אדם חופשי בבגרותו. אבל החופש הוא לא רק מטרה עתידית, החופש הוא זכות יסוד בסיסית של כל אדם ובכל גיל, כאשר הוא מתבטא באופן שונה בכל תקופה.

התבקשתי לכתוב כמה מחשבות על מגיפת וירוס הקורונה – זאת במקום לתת הרצאה בהרדוף באופן אישי ולהחליף איתכם חוויות באופן חי ומלא במציאות של כל הנוכחים.
אנו פוגשים כאן את אחת ההשלכות הראשונות של המשבר הזה: אנו נפרדים, מבודדים, ועם זאת כולנו כאנושות קשורים זה לזה.

אם אנו רוצים להתקדם בבית הספר אנו זקוקים לשיתוף ואמון של ההורים. המורים שלנו בהחלט תלויים בכך, שימצאו את השיתוף והעשייה המחברת, מלאת האמון, עם הורי הילדים. עבודה בבית הספר היא כמעיין מרענן לכל החיים.

מאת: עפרית קלס האתגרים החברתיים מעלים שאלות מרכזיות בעבודת הגן, ומתקשרים באופן ישיר להתפתחות האישית של כל אחד מאיתנו, הגננים. ניסיתי לאסוף כאן כמה מחשבות,

עדכון פעילות מנדט לידה עד שלוש בארגון הבינלאומי – ספטמבר 2019 מאת: מיכל רשף קולגות יקרות ויקרים,ברצוננו להביא בפניכם מידע עדכני על פעילות מנדט "לידה

יש לנו גנים מצוינים, בתי ספר נהדרים וסמינרים מוצלחים – אבל האם מתקיים ביניהם קשר? האם הצלחנו – או בכלל ניסינו – ליצור רצף שתומך בילדים מהרגע בו הם נכנסים לפעוטון ועד שהם עוזבים את מערכת החינוך לחייהם הבוגרים?

האמת של מדע הרוח שאנו מחפשים אחריה, אינה יכולה לעצב בעבורנו ידע מת, אלא ידע חי שביכולתו לחדור באמת לתוך החיים, לעניינים החשובים ביותר בהם. מדע הרוח עדיין נתפס היום באופן מופשט למדי ולכן נוצר מעין ידע מרוחק שאינו מביא די ערך לחיים. בעיקר בין אנשים שפחות מכירים, עולה השאלה "לשם מה כל זה"? מה יועיל לאדם אם ידע שהישות האנושית מורכבת מכמה איברים בלתי נראים, שהאנושות התפתחה דרך תקופות תרבות שונות ותמשיך להתפתח וכו'?

שעמום נוצר כאשר אנו מכלים את העניין שלנו ברשמים מבחוץ, ובדימויים מפנים, ועולה בנו צורך והתאוות לחדשים.

הכלל: "מרעיבו שבע משביעו רעב", תקף גם כאן. ככל שאנו מורגלים בכמות ובהתחלפות מהירה של רשמים ודימויים, כך נשתוקק ליותר חידושים, גירויים, שינויים. ככל שנדע להשתהות ולהשתאות, כך נרחיב את יכולתנו למלא גם זמן "ריק", ונאמן את עצמנו (וילדים שבאחריותנו), להפעיל משאבים פנימיים של דמיון ויוזמה, לא תלויים בהתרחשויות מחוץ.

רגע של זיכרון – מיטת ילדותי הוצבה ליד קיר גבס לבן, שתחם את עליית הגג. אבא בנה