״מעגלי סול״ וחולצה יחידה מסוגה
מאת: אורנה שם טוב והילה קדוש גרינשפון. עריכה: אפרת אנגרס-אוולד
מזה שלוש שנים אנחנו מובילות את ״מרחב סול״, יוזמה ייחודית של חינוך ולדורף בתוך ביס ״גוונים״ שבדרום תל אביב. ב״גוונים״ לומדים ילדים חסרי מעמד – בנים ובנות למשפחות של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, אשר הגיעו לישראל לפני עשור מאריתריאה ומסודן. כולם נטולי זכויות וללא תמונת עתיד בהירה. המרחב הוקם בתקופת הקורונה עבור ילדים שנקלטו ב -11 כתות א׳ (לאחר שנה דלילה מאוד בגן, עקב הסגרים הארוכים), והפעילות בו היא חלק מן הלימוד הסדיר בביה״ס. מרביתם הגיעו ממשפחות פוסט טראומטיות והמטרה היא להעניק להם הזדמנות להשלים את ההתפתחות התקינה המתרחשת בשביעון הראשון ולפתח חוסן ריגשי. התפיסה החינוכית משלבת חינוך ולדורף לגיל הגן, חינוך לשעת חירום וחינוך מרפא.
תקופת הקורונה הייתה קשה במיוחד לאוכלוסיה זו של מהגרים, שנותרה ללא רשת של ביטחון קיומי, ואנו הצטרפנו לאנשים נדיבי לב ולארגוני החברה האזרחית, שעסקו במשלוחי מזון וביגוד לצד תמיכה בפעילות לימודית לילדים. שקיות הבגדים שהועברו אלינו מלאו את המחסנים וכך התוודענו לראשונה לעולם עודפי הטקסטיל – הגורם המזהם השני בגודלו אחרי תעשיית הנפט. ניסינו לחשוב כיצד ניתן להפוך את כמויות הבגדים העצומות לבעלות ערך כלכלי עבור הקהילה והמשפחות, וברגע שהתאפשר התחלנו לקיים מעגלי שיח עם ההורים, כדי להכיר את עולמם ולהבין את צרכיהם. השיח עם ההורים סייע לנו בעבודה החינוכית עם הילדים וגם לימד אותנו על הנתק העמוק שלהם מהחברה הישראלית ועל הצורך שלהם לקיים קשרים אנושיים מיטיבים.
בעקבות המפגש עם ההורים פנינו לקהילות בתי ספר ולדורף מאזור תל אביב ורתמנו אותן למפגשי משפחות משותפים בפארק הירקון. המפגשים כולם כללו עיסוק במלאכות יד – כנשות חינוך ולדורף אנחנו יודעות שכשהידיים עובדות יחד הן תומכות ביצירת קשר אנושי שוויוני יותר, שאינו תלוי בשפה ואינו מדגיש את הפערים. המפגשים היו מרחיבי לב, אך לא החזיקו מעמד לאורך זמן. לכן החלטנו להקים עמותה וליצור את המיזם שלנו – ״מעגלי סול״ – שמטרתו לפתח פרויקטים של יצירה משותפת שתהדהד במספר מעגלים – חברתי, סביבתי ותעסוקתי.
הפרויקט הראשון, קלמרים מקיימים״, התרחש בקיץ הקודם. אימהות ישראליות מאזור תל אביב (בעיקר מעמותות חינוך ולדורף), ביחד עם נשים מאריתריאה ובהדרכתו של מעצב מוצר, הכינו קלמרים לכל תלמידי ביה״ס ״גוונים״, מחומרי טקסטיל שיועדו להטמנה כאשפה. פנינו לגיוס המונים, בו נרכשו קלמרים לטובת הילדים, וכך יכולנו גם לתגמל את הנשים כספית.
במסגרת הפרוייקט הזה פגשנו את מאיה ארזי, מעצבת אופנה ומרצה בשנקר, בעלת מותג ״לב לעיצוב אופנה מקיימת״. הקשר למאיה הוביל להצעה משותפת לפרויקט ייחודי ל״צבע טרי״, יריד אמנות ועיצוב שנתי, המתקיים בתל אביב וחושף אמנים ומעצבים בתחילת דרכם. ליריד זה מגיעים מדי שנה עשרות אלפי מבקרים ולשמחתנו הרבה התקבלנו אליו כפרויקט סביבתי-חברתי ייחודי.
הפרויקט הפגיש את ״נשות סול״, בעלות הידע והאהבה לעיצוב ולתפירה, עם הסטודנטיות במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. קראנו לו ״תלבושת לא אחידה״ משום שמאיה לימדה את שתי הקבוצות לייצר חולצות ממוחדשות – שעיצבה בעצמה מחולצות בית ספר שיצאו ממעגל השימוש. לצורך הפרויקט פנינו לבתי ספר מכל רחבי הארץ, ששלחו אלינו שקיות גדולות, מלאות בחולצות בצבעים ובסמלים מגוונים. כולן התקבלו בתודה ובכבוד והיוו חומר גלם ליצירת חולצות חדשות.
בכל ימי היריד – 8 ימים רצופים – קיימנו סטודיו פתוח, שבו ייצרנו במשותף, בתהליך של גזירת החולצות האחידות ותפירתן מחדש, חולצות חדשות שכל אחת מהן ייחודית ושונה. לכל חולצה הצמדנו תגית עם שמות היוצרות בעברית ובשפת האם של נשות סול (טינגרינית או ערבית).
הכל התרחש לעיניהם של המבקרות והמבקרים, והסטודיו הפך למוקד התרחשות שמיגנט אליו את באי היריד. כל יום היה חגיגה של מפגש אנושי, שפרק חסמים של זרות וניכור והחליפם בכוחות יצירה ושמחה. אלה גלשו משולחן העבודה לשיחות ולהבעת עניין בפרויקט ולרכישה של החולצות המיוחדות. מדי יום התרחשה ההתמרה של העברת היוזמה ממאיה אל הנשים, שהפתיעו ושמחו את כולנו כשהרשו לעצמן להפליג למקומות יצירתיים בתפירתה של כל חולצה חדשה.
היריד הסתיים לפני יומיים וכולנו מפליגות לחלום הבא שנרקום ביחד.
6.6.2023
אורנה שם טוב והילה קדוש גרינשפון
