מאמרים

סיפור טוב מעניק לשומעים חוויה של שלמות.

התכונות המיוחדות של הסיפורים ונבין למה משהו מהקסם של הסיפור מתאפשר למרות המגבלות הטכניות והמדיה

הסיפורים והתכנים שנביא עבור הילדים והמחוות שבהן נשתמש במהלך היום חשובים לתחושת הביטחון והעוגן שניתן לילדים

אנחנו עשרה ימים אחרי תחילת המלחמה והמדינה הקטנה שלנו לא נראית אותו הדבר. כל אחת מאתנו מגיבה אחרת למצב, אבל אין אחת מאתנו שלא השתנתה.

ככל שנחזיק את התקווה ואת הידיעה שאנחנו לא לבד וכנראה גם לא במקרה בזמן ובמקום הזה, נהיה יותר מוכנות לפגוש את מה שמגיע אלינו מהעתיד

משימתנו בתקופה זו היא לפתח יותר ויותר את היכולות החברתיות שלנו, תוך שאנו מרחיבות ומעמיקות כל הזמן את אנושיותנו באופן מלא ככל האפשר. כמורות ומטפלות לגיל הרך ברוח חינוך ולדורף…

משימתנו בתקופה זו היא לפתח יותר ויותר את היכולות החברתיות שלנו, תוך שאנו מרחיבות ומעמיקות כל הזמן את אנושיותנו באופן מלא ככל האפשר. כמורות ומטפלות לגיל הרך ברוח חינוך ולדורף…

נמצא חודש שבט – או כפי שהוא מכונה במקורות ״תקופת שבט״ – בסימנם של שני המזלות הכי רטובים בגלגל המזלות: דליי (שסימנו איש שופך דלי מים) ודגים

משימתנו בתקופה זו היא לפתח יותר ויותר את היכולות החברתיות שלנו, תוך שאנו מרחיבות ומעמיקות כל הזמן את אנושיותנו באופן מלא ככל האפשר. כמורות ומטפלות לגיל הרך ברוח חינוך ולדורף…

קהילות נוצרות גם מסביב לילדים הבוגרים יותר: הגננות המטפלים, המחנכים והורי הילדים שבגן, בבית הספר היסודי ואפילו בתיכון יוצרים קהילות במובן זה שיש לכל האנשים האלו ידע אודות הילד וכן אכפתיות ורצון להועיל לגדילתו והתפתחותו.

כשאנחנו רואים תינוקת ישנה או ילד שכל גופו כבד וחמים ורפוי, לבנו מתרחב אל מול התמימות והבטחון שבהם הקטנטנים מתמסרים לעולם אחר.

בחינוך ולדורף מדברים לרוב על החופש כמטרה עתידית, מתוך אמונה והבנה שחינוך ולדורף הוא חינוך לחופש, כלומר שהמטרה היא שהאדם יהיה אדם חופשי בבגרותו. אבל החופש הוא לא רק מטרה עתידית, החופש הוא זכות יסוד בסיסית של כל אדם ובכל גיל, כאשר הוא מתבטא באופן שונה בכל תקופה.

התבקשתי לכתוב כמה מחשבות על מגיפת וירוס הקורונה – זאת במקום לתת הרצאה בהרדוף באופן אישי ולהחליף איתכם חוויות באופן חי ומלא במציאות של כל הנוכחים.
אנו פוגשים כאן את אחת ההשלכות הראשונות של המשבר הזה: אנו נפרדים, מבודדים, ועם זאת כולנו כאנושות קשורים זה לזה.

אם אנו רוצים להתקדם בבית הספר אנו זקוקים לשיתוף ואמון של ההורים. המורים שלנו בהחלט תלויים בכך, שימצאו את השיתוף והעשייה המחברת, מלאת האמון, עם הורי הילדים. עבודה בבית הספר היא כמעיין מרענן לכל החיים.

מאת: עפרית קלס האתגרים החברתיים מעלים שאלות מרכזיות בעבודת הגן, ומתקשרים באופן ישיר להתפתחות האישית של כל אחד מאיתנו, הגננים. ניסיתי לאסוף כאן כמה מחשבות, ושאלות, שמצאתי כמשמעותיות בעבודה שלי בהקשר זה, במהלך השנים האחרונות: המעטפות ככלי עבודה נדמה לי שכולנו כולנו מסכימים שלב החינוך הוא הדוגמא האישית שאנו מנסים להיות עבור הילדים, והאווירה שאנו מנסים לייצר סביבם. לכן מובן

עדכון פעילות מנדט לידה עד שלוש בארגון הבינלאומי – ספטמבר 2019 מאת: מיכל רשף קולגות יקרות ויקרים,ברצוננו להביא בפניכם מידע עדכני על פעילות מנדט "לידה עד שלוש" הפועל בארגון הבינלאומי לחינוך וולדורף לגיל הרך. באפריל 2019, נערך בגיתאנום כנס עולמי בהשתתפות של כ-1100 נשות ואנשי חינוך וולדורף לגיל הרך. נושא הכנס היה : "חופש פנימי, אחריות חברתית- מציאת דרכים אל

יש לנו גנים מצוינים, בתי ספר נהדרים וסמינרים מוצלחים – אבל האם מתקיים ביניהם קשר? האם הצלחנו – או בכלל ניסינו – ליצור רצף שתומך בילדים מהרגע בו הם נכנסים לפעוטון ועד שהם עוזבים את מערכת החינוך לחייהם הבוגרים?

האמת של מדע הרוח שאנו מחפשים אחריה, אינה יכולה לעצב בעבורנו ידע מת, אלא ידע חי שביכולתו לחדור באמת לתוך החיים, לעניינים החשובים ביותר בהם. מדע הרוח עדיין נתפס היום באופן מופשט למדי ולכן נוצר מעין ידע מרוחק שאינו מביא די ערך לחיים. בעיקר בין אנשים שפחות מכירים, עולה השאלה "לשם מה כל זה"? מה יועיל לאדם אם ידע שהישות האנושית מורכבת מכמה איברים בלתי נראים, שהאנושות התפתחה דרך תקופות תרבות שונות ותמשיך להתפתח וכו'?

שעמום נוצר כאשר אנו מכלים את העניין שלנו ברשמים מבחוץ, ובדימויים מפנים, ועולה בנו צורך והתאוות לחדשים.

הכלל: "מרעיבו שבע משביעו רעב", תקף גם כאן. ככל שאנו מורגלים בכמות ובהתחלפות מהירה של רשמים ודימויים, כך נשתוקק ליותר חידושים, גירויים, שינויים. ככל שנדע להשתהות ולהשתאות, כך נרחיב את יכולתנו למלא גם זמן "ריק", ונאמן את עצמנו (וילדים שבאחריותנו), להפעיל משאבים פנימיים של דמיון ויוזמה, לא תלויים בהתרחשויות מחוץ.

רגע של זיכרון – מיטת ילדותי הוצבה ליד קיר גבס לבן, שתחם את עליית הגג. אבא בנה

מאת: מירי מתתיה מכירים את זה: "למה בני ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה? כי הם הלכו במעגלים…" אני רוצה לדבר הפעם על המעגל בגן ולדורף ועל החירות. זה נשמע כמעט כמו מושגים הפוכים: מעגל וחופש אישי. מעגל ואינדיבידואליות. ברוב גני הולדורף (המכונים גם גנים אנתרופוסופיים) מתקיים בכל יום מפגש המכונה "מעגל". במעגל הזה מביאה הגננת מעין מחזה הרפתקאות אשר בו

מאת: סוזאן דאון, תרגמה: אפרת אנגרס-אוולד. מתוך הספר: Puppetry in Education and Therapy, 2005 אני מאמינה  בתיאטרון הבובות המתחדש, תיאטרון הפותח את הלב ומביא, באמצעות סיפור הניתן לצפייה,  תמונה שמתארת אנושיות בצורות שונות. תנועותיהן ומחוותיהן של הבובות, הגוונים, האופן בו מסופר הסיפור -באמצעות הקול והצליל המוסיקלי, הכוריאוגרפיה, הבימוי והתוכן הסיפורי, כל אלה נושאים אותנו הרחק מעבר לחיי היומיום  ומחברים את

באחד מאתרי הפייסבוק נכתב: "מאמות יקרות, זקוקה בדחיפות לקורס מוכנות לכיתה א' לבת שלי. מישהי מכירה קורס כזה"? 78 תגובות- בכולן כתובות והמלצות לקורסים ותכניות כאלה ואחרות להכנה לכיתה א'. בחלקן אפילו נזיפה: "הבן שלי התחיל קורס מוכנות פעם בשבוע יחד עם זה שהוא נכנס לגן הבוגר, אז עכשיו הוא כבר ממש ממש מוכן. חבל שהתעוררת רק עכשיו!".