סיכום פגישה: זכויות וחובות עובדי הגנים בתקופת הקורונה - עו"ד גדי שילה
מאת: אפרת אנגרס-אוולד
ביום ראשון ה- 25.4.21 התקיימה שיחת זום פתוחה, שנועדה לציוותי הגנים של חינוך ולדורף, עם עו״ד גדי שילה. מטרת השיחה הייתה ליידע ולעדכן את הגננות והגננים בהיבטים החוקיים הנוגעים לחיסונים ולבדיקות. עו״ד שילה תאר באופן בהיר וריאלי את הסיטואציה המורכבת וגם חלק עימנו את דעתו ותחושותיו בנוגע ל״דיני הקורונה״.
הוא עצמו עוסק כמעט 20 שנה בדיני עבודה ובעניינים מנהליים ואזרחיים, ובתקופה האחרונה הוא מסייע למח״צ (מועצת חירום ציבורית – למשבר הקורונה) ומייצג אותה. מח״צ הוקמה, על ידי רופאים בכירים ואנשי אקדמיה מובילים מתחומים שונים. הקמתה לא נבעה מדעותיהם לגבי נגיף הקורונה, אלא בשל תפיסתם שהפעולות שהממשלה נוקטת הן מוגזמות ופוגעניות. העיצומים כפי שהוטלו על הציבור בתקופת הקורונה לא הושתו בשום מצב חרום בעבר, כולל מלחמות. כמו-כן נוצרה התניה של זכויות בהתחסנות. בין שאר פעולותיה נחלצה מח״צ לסייע במקרים שעובדים זקוקים לסיוע משפטי ואחר.
מומלץ להיכנס לאתר שלהם ולקרוא.
מבחינה חוקית, חוק כבוד האדם וחירותו וחוק העיסוק הם חוקים שקודמים לכל הוראת שעה ודיני חרום. כל ההוראות והתקנות הנוגעות לקורונה הן בגדר תקנות חרום וחשוב לזכור זאת. (ראו הפניות למסמכים). למעשה לא קיים חוק המחייב את אזרחי המדינה להתחסן (כל חיסון) ואף לא להיבדק. חשוב גם לדעת שב- 30.6.21 יפקע חוק הקורונה, שממנו נובעות כל המגבלות והתקנות. כלומר, נכון להיום, מצב החרום יסתיים ב- 1.5.21
יש השגות רפואיות על עצם הבדיקות ומהימנותן ועל כך שהחיסון עצמו הוא ניסויי, וקובלנות על כך שתופעות הלוואי של החיסון אינן מגיעות לידיעת הציבור, אולם השיחה התמקדה בזכות של כל אחד ואחת לבחור ולהחליט לגבי גופם ובריאותם. הבעיה העיקרית היא הכפייה וחוסר הנכונות לקיים דיאלוג.
עו״ד שילה הסביר כי, למרות שאין חוק המחייב חיסון או בדיקה, נוצר מעין ואקום, שבו ״איש הישר בעיניו יעשה״, ובמקומות עבודה רבים ישנה דרישה להתחסן או מופעל לחץ כבד על העובדים.
למרות שהוא עצמו התחסן, חלק עימנו עו״ד שילה את חששותיו מפני רמיסת זכויותיו של היחיד ומניעה ממנו להחליט באופן עצמאי, ומכפיית רצונו של המעסיק על העובד, כולל הפעלת מערכת לחצים חברתית ופסיכולוגית. בעיניו, אמר, דבר זה מסוכן הרבה יותר מן הקורונה. פסקי דין של בתי הדין לעבודה, שאליהם הגיעו תביעות של מעסיקים (שתיים, עד כמה שידוע) ניתנו לא על פי חוק, אלא בהשפעת המערכת הנ״ל, הניזונה גם מן הפחד מהמחלה, למרות שמספר החולים והנדבקים יורד.
לצערו, אמר, הוא אינו רואה שהמצב ישתנה לטובה בזמן הקרוב.
דיון
לאחר שעו״ד שילה השיב על השאלות שהופנו אליו, שמענו מעט על מה שקורה בגנים.
תואר מצב שבו בגן מסוים גננת אחת מנועה מלהגיע (היא אמנם אינה חולה אבל שוהה בבידוד בבית), ואחרת אינה יכולה לעבוד כיוון שהיא סובלת מתופעות לוואי עקב החיסון…
תוארו גם ניסיונות להתמודד עם המורכבות. לדוגמא, בעמותת חץ וקשת (הגנים בבית קשת), החלו לקיים מעגלי הקשבה (בין אנשי הצוות בגן, בין הצוותים בגנים השונים וגם עם ההורים), על מנת לנסות להבין את מגוון הדעות השונות. המסקנה הייתה ששיח והקשבה מסייעים מאד ויכולים להוות כלי חשוב ומשמעותי בהכלת הפחדים והשוני וכן שבעזרתם ניתן ליצור הסכמות לעבודה משותפת.
בימים אלה נדרשות מן הגננות המובילות, ולמעשה מהצוות כולו, יכולות של הכלה וניהול, שהן שונות מזמנים אחרים והשיחות הן הכרחיות, כדי לברר שוב ושוב את הסיטואציה המשתנה והמורכבת שבה אנחנו נמצאים. היא מורכבת מבחינות שונות: חברתית, תודעתית, בריאותית, כלכלית ועוד.
אנו יכולים להסתייע גם בפיתוח המיומנות של התבוננות גיטאנית, שבה אנו נוהגים להעזר כשאנו מתבוננים בילד או ילדה מהגן. עד לפני שנה ידענו מתי ילד חולה, ידענו מתי אנו עצמנו חולים. למחלה היו סימנים ברורים: חום, כאבים, חולשה וכיו״ב. כיום נוספו למושג זה מושגים חדשים, כמו חולים מאומתים וחולים א-סימפטומטיים. חולים שאינם חשים בסימני החולי המוכרים, אולם הם מורחקים ומבודדים. אם התחושה לגבי הביטחון מיהו חולה ומהי מחלה התערער, אפשר, בתור בסיס שכולנו יכולים להסכים עליו, להתחיל בשמירה על הבריאות, של עצמנו ושל הילדים. להסכים עם ההורים שילד חולה לא מגיע לגן (גם אם הוא אינו חולה בקורונה) ושאף גננת לא תגיע לגן, אם היא אינה חשה בטוב. החלטה כזו מחייבת את כולנו ליתר אחריות, אשר מעוגנת בהבנה שביחד אנו יכולים ליצור תשתית של כבוד הדדי ואמון. תשתית הכוללת את כל המבוגרים, אנשי צוות והורים כאחד, ששומרים כל אחד על הבריאות של עצמו ותומכים בבריאות של האחרים.
את הפגישה פתחנו וגם סיימנו בקריאה מתוך ספרו של רודולף שטיינר ״האתגרים החברתיים הבסיסיים של תקופתנו״ (עמ' 118 – 119):
״חשוב מאד שנשתחרר מן ההרגל לחשוב רק על התוכן ולא על נקודת המבט שממנה נאמרו הדברים. אם בתקופה מסוימת נאמר משהו מנקודת מבט מסוימת, הוא יכול להיות דבר מיטיב ולהביא כח מרפא. לעומת זאת כאשר הוא מוחדר על ידי כוח אחר, הוא יכול להיות מגוחך לחלוטין ואפילו מזיק.
זוהי עובדה שיש לקחתה בחשבון במיוחד בזמן הזה. יהיה יותר ויותר ברור שכאשר שני אנשים אומרים את אותו המשפט, אין לו אותה המשמעות, משום שהמשמעות תלויה במה שעומד ברקע של מה שנאמר…
מה שבאמת חשוב היום, שהאדם יתפוס את האמת, שהוא עצמו חייב להתהוות כל הזמן״.
מסמכים שכדאי להכיר
נמצאים באתר מח"צ (מועצת חרום ציבורית למשבר הקורונה):
https://www.pecc.org.il/documents/
1. פגיעה חמורה בחופש העיסוק ובכבוד האדם – דרישה להתערבותו הבהולה של היועץ המשפטי לממשלה (היועמ״ש)
כתבו עו״ד גלעד יצחק בר-טל (ואחרים) מן ה- 4.2.2021 (נכתבה בשם למעלה מ 600 אזרחים ואזרחיות, רובם ככולם עובדי הוראה).
2. תשובת רז נזרי, המשנה ליועמ״ש, בשם מדינת ישראל ומשרד המשפטים לפנייה בנושא חיוב חיסונים למורים ועובדי הוראה מן ה- 11.2.2021 .
3. תשובת גיל בר-טל עו״ד, יו״ר הסתדרות המעו״ף, לגב׳ חגית מגן, ראש מנהל שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי, בנושא התחסנות נגד נגיף הקורונה מן ה- 7.2.2021.
4. מסמך שנשלח ע״י משרד עו״ד א. סוכובולסקי ושות׳ (לכל מאן דבעי) שכותרתו: מגבלה בלתי חוקית בעניין כפיית חיסון ו/או בדיקת קורונה והוא מיועד לכל עובד ומבהיר את התוקף החוקי של המגבלות.
5. סיכום והמלצות צט״מ (צוות טיפול מגפות) הצוות המייעץ לתעדוף חיסונים נגד קורונה שנשלח לפרופ׳ חזי לוי ב- 4.2.2021 (מומלץ לקרוא בעיון. סעיף 3 נוגע לחיסוני ילדים).
לכל המסמכים הנ״ל ניתן להגיע באמצעות הקישור הבא:
https://drive.google.com/drive/folders/11RIMADT4bvj-fsMKiwZAAF6caJiLIYMU?usp=sharing