כלום + שום דבר = אוצר
שעמום נוצר כאשר אנו מכלים את העניין שלנו ברשמים מבחוץ, ובדימויים מפנים, ועולה בנו צורך והתאוות לחדשים.
הכלל: "מרעיבו שבע משביעו רעב", תקף גם כאן. ככל שאנו מורגלים בכמות ובהתחלפות מהירה של רשמים ודימויים, כך נשתוקק ליותר חידושים, גירויים, שינויים. ככל שנדע להשתהות ולהשתאות, כך נרחיב את יכולתנו למלא גם זמן "ריק", ונאמן את עצמנו (וילדים שבאחריותנו), להפעיל משאבים פנימיים של דמיון ויוזמה, לא תלויים בהתרחשויות מחוץ.
רגע של זיכרון – מיטת ילדותי הוצבה ליד קיר גבס לבן, שתחם את עליית הגג. אבא בנה