אביב – שירי משחק ודקלומים

יש לי קן מגבעולים בו חמשת גוזלים: אחד הלך, אחד ברח. אחד נבהל, אחד נפל. אחד קטן נשאר בגן: היה רעב, מאוד עצב. הלך – ביקש, גישש, מישש. מצא עוגה גדולה, מתוקה … אכל אותה !

אביב – הנחיות לצפר המתחיל / י. מרגולין

צפרים, תהי עינכם פקוחה ואוזנכם קשובה למתרחש בעולם העוף! צא להסתכל בציפורים יחידי, בלי בני לוויה
יהיה הילוכך איטי, מתון, עינך פקוחה ואוזנך קשובה. בחר לך פינה מתאימה להסתכלות. שב לבלי זיע, בלי ניע, בלי השמיע קול, סקור בעיניים את הסביבה ועקוב אחרי הציפור שבחרת להסתכלותך.

מעגל הגינה של סבתא אלה

היו היתה אשה זקנה, סבתא אלה,
אשר חיתה בבקתה עשויה עלים
ועשב.
הבקתה הייתה בנויה בצל עץ חרוב
שסוכך עליה ונתן לה צל וחרובים.

מעגל שי והטליה

יש לשי טליה קטנה, לבנה כה לבנה. צמר צח כקצף גל, רך כמשי, מסולסל. רק לראש ולזנב, כתם כתם של זהב. הו טליה לי מתוקה, הו טליה לי כה רכה.
קשר שי פעמונים לצווארה.

מעגל הנמלה

השמש זורחת, עולה במרום, עולם מתעורר ואומר שלום! ♪ בוקר טוב לך שמש, ובוקר טוב לאדמה. ובוקר טוב לעננים, לפרחים, לציפורים ולכל הילדים ♪
באחו יש גן, ובגן בית קטן, על הדלת נקיש: הך… הך… הך. וקיש … קיש … קיש
אין תשובה – האם אין איש?

מעגל הדוגרת ואפרוחיה – לבוגרים

♪ אט זורחת השמש מעל להרים, בוקר-טוב היא שולחת לכל הילדים. בוקר-טוב לפרח, לשדה ולגן, ולנחל הקט הזורם אל הים. אט זורם לו הנחל, זורם אל הים, ובזה הנחל שט דג קטן,
אנה תשוט דג, לאן? אל איי הזהב שמעבר לים. שא נא לשם געגועים, וברך לשלום את כל הילדים.

מעגל הדוגרת ואפרוחיה – לצעירים

הרחק הרחק במושב נהלל. בבית אדום גרה סבתא מרים. ובחצר ביתה של סבתא, גרה תרנגולת, לראשה כרבולת.
מנקרת, מתנדנדת, זירעונים קטנים אוספת. אפרוחים לה זהובים אפרוחי זהב קטנים, הם אכלו דייסה של סולת ועכשיו הם ישנים, תחת כנף התרנגולת.

מעגל אביב באחו – לצעירים

אי-שם באחו על החול, על החול. גרה אמא קרפדה עם בנה הקרפד. "קפוץ" אמרה אמא – "אני קופץ" ענה קרפד.
והוא קפץ, והוא קפץ על החול הרך.

מעגל התעוררות ילדי האדמה

השמש זורחת, עולה במרום, עולם מתעורר ואומר שלום! ♪ בוקר טוב לך שמש, ובוקר טוב לאדמה. ובוקר טוב לעננים, לפרחים, לציפורים ולכל הילדים ♪
באחו יש גן, ובגן בית קטן, על הדלת נקיש: הך… הך… הך. וקיש … קיש … קיש
אין תשובה – האם אין איש?

מעגל אביב וניקיון

בא אביב, אביב הגיע קוקייה שרה. גן פורח מור קולח מסביב אורה.
קו-קו-קו, בשדה הצאן תרענה גדי פועה בגיל שש האיל ובן חיל יען לו הצליל
קו-קו, קו-קו מצלצל הוא וצוהל
כי תור אביב החל