הקו והספירלה

מאת: מירי מתתיה

באחד מאתרי הפייסבוק נכתב: "מאמות יקרות, זקוקה בדחיפות לקורס מוכנות לכיתה א' לבת שלי. מישהי מכירה קורס כזה"? 78 תגובות- בכולן כתובות והמלצות לקורסים ותכניות כאלה ואחרות להכנה לכיתה א'. בחלקן אפילו נזיפה: "הבן שלי התחיל קורס מוכנות פעם בשבוע יחד עם זה שהוא נכנס לגן הבוגר, אז עכשיו הוא כבר ממש ממש מוכן. חבל שהתעוררת רק עכשיו!".

ואני רוצה לומר לה: "מאמא יקרה, לא צריך! אם הילד שלך עדיין לא בשל, פשוט תשאירי אותו בגן. תני לו בינתיים חום, אהבה ומגוון של התנסויות חושיות שמתאימות לגילו וצרכיו. ספרי לו סיפורים, שירי לו שירים, הרחיקי אותו ממסכים למיניהם… ותראי שאין שום צורך בקורס מוכנות!".

אלא שבתרבות שלנו אין דחיית סיפוקים. אנחנו רוצים הכל עכשיו ומהר ומושלם. לכן אנחנו מבחילים (כלומר גורמים להבשלה מוקדמת) את הבננות, האבוקדו, המנגו והאפרסמון שלנו. אין לנו סבלנות לחכות לקטיף בעונה הנכונה, כאשר הפירות ספגו את כל השמש שדרושה להם והם מתפוצצים מרוב ויטמינים. במקום זאת אנחנו מבשילים אותם בתהליך מהיר ורווי כימיקלים ומקבלים פירות על סף ריקבון, רכים ותפלים.

כאשר מדובר בפירות- לא נורא, אפשר לקנות בחנות אורגאנית או לוותר. אבל כאשר המדובר בילדים אשר מקבלים תמצית מרוכזת של קידום/מוכנות/התפתחות, במקום התקדמות בקצב הפנימי שלהם, אנחנו מקבלים בוגרים רכים: כלומר חסרי כוח רצון עצמאי, אשר מנהלים חיים תפלים ואינם ממצים את היכולות והכשרונות שטמונים בהם.

לאחר שכל זה נאמר, עלי לנמק את ההכרזה הקיצונית הזו. האנתרופוסופיה מתייחסת להתפתחות קווית מול ספיראלית. התפתחות קווית משמעותה: עוד מאותו הדבר. לדוגמא: יש לי מכונית קטנה וכשארוויח יותר- אקנה מכונית מעט גדולה יותר וכשאהיה עשירה מאד- אקנה מכונית גדולה מאד, או אפילו הרבה מכוניות!

מול ההתפתחות הקווית נמצאת ההתפתחות הספיראלית. הגולם מבטא את הפוטנציאל הגלום בו והופך לפרפר. כלומר הוא מתחיל מתוספת לכובד ולאורך שלו (התפתחות קווית) אך על מנת למצות את הפוטנציאל הפרפרי שנמצא בתוכו עליו להרחיב את האפשרויות שלו ולהשתנות. הדוגמא נוספת  היא התינוק שלנו. הוא מתחיל מהתפתחות קווית: נולד אסוף ככדור קטן. במהלך שלוש השנים הראשונות שלו נפרשים ומתארכים גפיו, הוא משלש את משקלו ומכפיל בערך את גובהו. אלא שעל מנת להיות אדם עליו להתפתח גם באופן ספיראלי: עליו ללמוד גם ללכת..לדבר…ולחשוב.

כלומר התפתחות ספיראלית מתחילה ממעגל פנימי קטן ואוספת עוד ועוד ומתרחבת תוך כדי התמרה (מטאמורפוזה).

האם אלברט איינשטיין, המדען הנודע, למד בקורס "העשרה לפיסיקאים קטנים"? האם ביל גייטס המפתח של תוכנת "חלונות", למד בחוג "מדע וטכנולוגיה לגיל הרך"? (יש כזה! באמת!) האם מאריסה מאייר, מנכל"ית יאהו, שיחקה במשחקי מחשב בילדותה? לא. היא הלכה ללמוד את מדעי המחשב, לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון.

אף אחד מהענקים הללו, אשר החברה שלנו נושאת אותם על נס בשל הצלחתם הטכנולוגית והכלכלית, לא כילו את ילדותם באימונים והכנה קווית עבור הדבר שבו עסקו בבגרותם. המחשבה שצריך ללמוד פיתוח תוכנות מחשב בבית הספר היסודי על מנת שנוכל לעסוק בכך בחיינו הבוגרים, מתאימה לתקופה שבה בן הסנדלר הפך להיות סנדלר. כלומר נלמדו מיומנויות אשר אינן מחייבות מחשבה, יצירתיות או ביטוי של האינדיבידואליות.

אחד ההורים ששלח את ילדו לפעוטון אנתרופוסופי, היה מודאג משום שבגיל שנה וחצי: "הילד לא יודע לעשות קולות של חיות!". לאחר בירור קצר הסתבר שהילד הלך יחד עם המטפלות לשדה המירעה של הסוסים, ולרפת ולדיר- והקולות האמיתיים שהוא שמע, לא דמו ל"הי-הי-הי" או ל"מו" -"מו" שסבתא רצתה שהוא ישמיע כשכיוונה אליו את מצלמת הוידאו. הילד היה עשיר בחוויות ומידע אשר ישמשו אותו בחייו, הרבה יותר מאשר לוא היה לוחץ על כפתורי הפלסטיק של צעצוע אשר משמיע קולות של חיות.

האנתרופוסופיה מראה שהתקופה שלנו היא תקופה של התפתחות התודעה. האדם הופך יותר ויותר מודע לעצמו ולמסע ההתפתחותי שנטל על עצמו למשך חייו. התודעה הזו תאפשר בחירה חופשית של אורח החיים אצל ילדינו -כמובן בהתאם לתנאים שישררו בסביבתם החברתית התרבותית הלאומית וכו'.

אם, למשל, נאפשר לילדנו לנסות לקטוף תפוח גבוה- הוא ייאלץ לחשוב איזה רהיט לגרור על מנת לעמוד עליו בביטחה ולקטוף. הוא יפעיל תכנון, יצירתיות וטכניקה לפתרון בעיות- אשר ישרתו את מחשבתו גם כאשר יכתוב תוכנה בעתיד (אם זה מה שהוא יבחר לעשות). לימוד הריקוד והציור יאפשרו לילדינו רכישת התמצאות במרחב ויכולת להפעיל את אצבעותיהם באופן שיאפשר להם כתיבה או הקלדה על מקלדת מחשב. שירה עם ילדינו תגלה עבורם את היכולות המוסיקליות והרוחניות שטמונות בהם.

הורים בבתי ספר לחינוך וולדורף (אנתרופוסופיים) נאלצים פעמים רבות להסביר לקרוביהם מדוע הילד בן שבע ורק התחיל ללמוד לקרוא, או מדוע אין "למידה מרחוק" בבתי הספר התיכוניים. גלעד גולדשמידט ערך מחקר בנוגע למידת השתלבותם של ילדי חינוך ולדורף ("אני מביט אל העולם"), וגילה שהם עשו זאת בהצלחה מרובה.

אנו ניראה שהעובדה שהילדים לא למדו את הדבר עצמו (חינוך קווי) אלא רכשו את כל המיומנויות והכישורים שיאפשרו להם מעבר לתחומים נרחבים אחרים וביטוי עצמי (כלומר, חינוך ספיראלי) תאפשר להם להצליח במקצועות שעדיין אינם קיימים בתקופתינו- אך יתקיימו כשהם יגדלו.

ילדינו זקוקים לזמן על מנת להבשיל, זקוקים אור ולשמש של אהבתנו וזקוקים להתנסויות חושיות מגוונות על מנת לטפח את הסקרנות ותאוות הלמידה שממילא נמצאות בהם.

– פורסם לראשונה בגליון 30, מגזין אדם עולם: למען חינוך ספיראלי