מעגל משפחת הדובים - לצעירים
מאת: איריס חייט . בחרה והקלידה: אביגיל דובני
(שיר פתיחה):
על ראשינו שוב נושרות לטיפות של
גשם, רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה…
(שיר):
זקוף ולבן פרח החצב …
(דקלום הסנאי):
על ענף סנאי יושב ובין כפיו אגוז
יושב הוא שם, והוא חושב:
היכן אגוז אגנוז?
לא עכשיו אסעד לבי –
אוכל אותו מחר.
אך עד מחר, היכן אחביא
אוצר כזה יקר?
אם אשים אותו בחור, בגזע התאנה:
תבוא אולי איזו ציפור –
תגנוב את המנה!
ואם בתוך האדמה, את האוצר אשמור
החפרפרת השמנה, מיד אותו תגמור!
יושב סנאי בבוקר צח, חושב לו עד בלי
די. ולבסוף: ק-ר-ק , ק-ר-ק!
אגוז נפצח, תוכו נבלע, ודי!
בבוקר בבוקר זרחה החמה
דובי-דב בפתח המאורה:
שולח ידיים גבוה לשמים
מסובב את הכתפיים
ומותח את הרגליים.
מחבק את הבטן הרכה
ובגב – מלטף את הפרווה.
מניח ראש על האדמה
לשמוע מה שם השתנה:
אמא דובה עדיין ישנה
אבא דב ישן לצידה.
דובי-דב מושך את השמיכה:
"קומו נא – השמש זרחה
נלך לראות אם הסתיו כבר בא".
קמה אמא, אבא קם (נעמדים)
יוצאים ליער עכשיו כולם.
(שיר הצעדים):
ככה הולך לו אבא, אבא הולך לו כך:
צעד גדול, צעד כבד – טראח, טראח
ככה הולכת אמא, אמא הולכת כך:
צעד גדול, צעד רחב – טאח, וטאח
ככה הולך לו דובי, דובי הולך לו כך:
צעד קטן, צעד קופץ – קפיץ, וקפץ
בא הרוח השובב
ומעיף עלים של סתיו
העלים מסתחררים
מרחפים ורוקדים –
לאדמה לאט יורדים
ובערמה נאספים.
אז משפחת הדובים
על הערימה קופצים, קופצים:
קפיצה גדולה – קפיצה קטנה
על קצות האצבעות.
ושוב קופצים, קופצים –
עד שמתעייפים.
ואת הראש על האדמה מניחים.
ומתוך הערמה, יוצא בשקט,
בדממה – חילזון עם קונכייה.
(שיר) חילי חילי חילזון
הוא זוחל בלי חיפזון.
הוא מוציא מחוש ועד מחוש
זהו כל החילזון.
בואו דובים, נלך בזהירות
שלא נדרוך על החלזונות …
(שיר הצעדים) ככה הולך לו אבא …
נמלים חרוצות הולכות בשדה
גרגר של חיטה נושאות אל הקן.
הרוח נושב ומילל: א ו ה ה , א ו ה ה
וגרגר החיטה מגבן מתגלגל.
אך הנמלים לא מתעצלות –
את גרגר החיטה שוב מעמיסות
ובדרך ממשיכות!
מביטות הנמלים גבוה בשמיים
חסידה לבנה פורשת כנפיים
עומדת על רגל אחת –
עומדת על רגל שנייה
ומניעה מקורה:
"להתראות דובים בשנה הבאה".
(שיר החסידות):
חסידות נודדות, נודדות חסידות
אל מעבר לים, לארצות החמות.
הביטו, מי זה פה מתעופף?
זהו נחליאלי!
ועל כתפו של דובי מתיישב:
(שיר הנחליאלי):
נחליאלי קטן, ראיתי בגן
זנב לו ארוך ויפה –
סינור קטן שחור על חזה.
לא ניתר, לא קפץ
רק – רץ רץ רץ רץ רץ 2x
השמש שוקעת, הרוח קרירה
בואו דובים נחזור למאורה.
נראה כי הסתיו כבר קרב ובא
נתכונן לשנת חורף ארוכה.
(הולכים בשיירה, כל אחד מחזיק במותניים של זה שלפניו – שיר הדובים):
בו-בו, בו-בו, בו-בו-בים
מי כמונו הדובים 2x
כל החורף נום, נום, נום
ובקיץ קום, קום, קום 2x
(סיום) משפחת הדובים הגיעה לביתה
הם מתכרבלים ושוכבים לישון מאורה.
(שיר ערש לדובונים הישנים):
כבר נושרים העלים בשדות וגנים, כבר רוכבות במרום שיירות עננים …