על המיניות בחינוך – דברים שאמרה מרים טורמלין בכנס הגננות ״ביחד אל העתיד״ – אוקטובר 2019

על המיניות בחינוך – דברים שאמרה מרים טורמלין בכנס הגננות ״ביחד אל העתיד״ – אוקטובר 2019

במבט לאחור על התחנכותי בתוך העולם האנתרופוסופי וכבוגרת חינוך וולדורף, אני מלאת הערכה על התייחסות המחנכים שלי אלי כאל ישות של גוף נפש ורוח. אך היה חסר לי שאף פעם לא התייחסו אל הישות המינית שבי.

אני זוכרת שלמדתי בשקיקה את כל הידע שניתן לי בתקופת אמבריולוגיה בתיכון, אך מעבר לכך, לא היה דיבור על נושא המיניות. העדר ההתייחסות למיניות כחלק בלתי נפרד מהאדם וחוסר ההתייחסות לכל שלבי הגילוי המיני החל מהגיל הרך ודרך כל גילאי ההתבגרות, בולט לא רק בחינוך וולדורף, אלא בכלל בחברה שלנו. הנושא נוגע לאנשי חינוך של כל הגילאים ודורש התייחסות משותפת על מנת לראות את רצף ההתפתחות המינית של הילד וכדי לתת מענה וליווי בהתאם.

ככל שאנחנו, כמבוגרים וכאנשי חינוך, נדע להתייחס, לחקור ולרפא את הישות המינית בתוכנו, תהיה השפעה מרפאת שתועבר באופן טבעי לילדים בכל הגילאים איתם נבוא במגע. וזאת במקביל, על מנת להעביר וללמד בהמשך את הנוער חינוך למיניות בריאה 1

ההתייחסות הנפוצה למיניות היא בהעברת רגשות אשמה ובושה. ומשם, ללא הכוונה למיניות בריאה, היא נשארת בחשיכה. בסתר היא מתפתחת למחלה, למאבק כוחני אלים שיכול להתבטא בניצול ודיכוי, לא רק בין אדם לאחר, אלא גם בין האדם לאדמה וכל החי. הכאב הנגרם בעולם מחוסר הבנה, הכוונה וליווי למיניות בריאה במשך אלפי שנים זועק לשמים. כל עוד המיניות בהסתרה, נמשיך ליצר מפלצות בחשיכה. הגיע הזמן שנתייחס לנושא המיניות, שניקח אחריות ונצא אל האור. הגיע הזמן שנדבר בגלוי ולא נסתיר עוד.

מתוך המפגש שלי עם העולם, עם הכאב, הניתוק, המלחמות אליהם נחשפתי, חיי הובילו אותי ללמוד ולעסוק בריפוי, כולל ריפוי מיני. אני מקדישה את חיי לפעילות שלום באמצעות אקטיביזם חברתי, פוליטי וסביבתי, דרך יצירה ואומנות. במקום בו גדלתי בהרדוף וגם בהמשך דרכי פגשתי וחוויתי הרבה אלימות וחולי בחברה שלנו, ויותר ויותר ראיתי את הקשרם בהעדר הכוונה למיניות בריאה.

מעבר לקורס מבוא לא למדתי אנתרופוסופיה, אך ממחקרי עד כה עלה, שרודולף שטיינר כמעט ואינו התייחס לנושא המיניות מאחר ולדבריו האנושות אינה בשלה לכך. זה היה לפני 100 שנה. ואני שואלת, מתי נהיה בשלים אם כן? עד מתי נמשיך לחיות בעיוורון? מתי נסכים להתעורר? עולמנו זקוק לריפוי.

כיצד האנתרופוסופיה עם השקפת עולם הוליסטית, הרואה את מכלול האדם, יכולה להכיר במיניות כחלק בסיסי בקיום המין האנושי -חלק המחבר בין כל הגופים של גוף נפש ורוח- ולתרום בחברה שלנו לחינוך מיני בריא? הנוכל לראות את תופעות הלוואי של חוסר ההתייחסות למיניות כהזמנה ובקשה לריפוי בלקיחת אחריות למחקר ולימוד של מיניות היוצרת חיבור בריא בין אותם הגופים? האם לצד "קניית דעת עולמות עליונים" ילמדו גם "קניית דעת עולמות הגופים כדרך לדעת עולמות עליונים?"


1 כוונתי למיניות בריאה, היא ההתייחסות למיניות כאל חלק טבעי ובלתי נפרד מקיום המין האנושי וכחלק מהותי בהתפתחות הילד לאדם בוגר. מיניות ללא תחושות אשמה ובושה. מיניות בחיבור מאוזן בין גוף נפש ורוח. מיניות המבטאת אהבה וחושניות ומאפשרת שיח פתוח וגלוי על תשוקה ועונג. מיניות כדבר מקודש.


גרסה להדפסה

דילוג לתוכן