מעגל הכבשים הצמאות – לצעירים

מעגל הכבשים הצמאות - לצעירים

מאת: ורד שטמפר . בחרה והקלידה: אביגיל דובני

כל הלילה ישנתי, ישנתי וישנתי …
לפני עלות השחר, כשהכוכבים עוד
זרחו בשמים, שמעתי קולות:

מ .. מ .. מ .. אנחנו צמאות …
צמאות …  2x

פקחתי את עיני, מי זה יכול להיות
בשעה מוקדמת כזאת?
היה די קריר. אז בשמיכה התכרבלתי
ולישון המשכתי.

אבל שוב נשמעו הקולות:
מ .. מ .. מ .. אנחנו צמאות …
צמאות …  2x

בפעם השלישית פקחתי את עיני …
מי זה יכול להיות?
מוכרחים לצאת לראות.

חולצה נלבש – כפתור ועוד כפתור
ועוד כפתור. ומכנסיים ארוכים.
נגרוב גרביים, ננעל הנעליים,
מעיל חם – וכובע גם.
צעיף סביב הצוואר שלא יהיה לנו קר.
וכבר אפשר לצאת אל העולם.

פתחתי את הדלת ויצאתי החוצה.
ובחוץ חשוך וקר –
הנה שוב נשמע הקול המוכר:

מ .. מ .. מ .. אנחנו צמאות …
צמאות …  2x
מאין בא הקול?

הבטתי לכאן – חושך
הבטתי לשם – חושך
הבטתי למרום וראיתי את הכוכבים מנצנצים …

♪  ראש נשאתי למרום
אלי נצנץ כוכב קטון.
מנצנץ כוכב קטן
אורו הרך נישא עד כאן  2x  ♪

ושוב נשמעו הקולות:
מ .. מ .. מ .. אנחנו צמאות …
צמאות …  2x

כוכב, אני קורא –
את הדרך לא אראה.
אולי תוכל לעזור בחושך ובקור?

והכוכב מן השחקים,
ממרומי המרומים, מגבהי הגבהים
שלח את קרניו לאדמה,
מחפש מגשש, מגשש מחפש …

מצאתי – קרא הכוכב,
לכו בעקבות האור –
את הקול הקורא לחקור …
נלך בעקבות האור, את הקול
הקורא נחקור  2x

והנה בין השיחים, שוכנות כבשים,
הרבה, הרבה כבשים, גדולות וקטנות
וכולן פועות:
מ .. מ .. מ .. אנחנו צמאות …
צמאות …  2x

וליד הכבשים, נח כלב השמירה.
הכלב נח ושומר, שומר ונח
וכשהגענו – מיד הוא נבח:

הב .. הב .. הב .. הב .. הב ..
מה אתם עושים כאן עכשיו?
וקשקש קצת בזנב  2x

והיה שם עוד כלב אחד …
שנח ושומר, שומר ונח.
(והיו גם רועים ישנים)

שקט כלבים! התעוררו וקראו הרועים
ש … ש … שקט כלבים! קראו שוב רועים.
ואלינו פנו – ומה אתם כאן עושים?

שמענו קולות, ובאנו לראות (אמרו הילדים). כן, ענו הרועים, הכבשים צמאות, לכן הן פועות.

בואו איתנו רועים, אל הנחל,
שם יוכלו הכבשים לשתות.
נלך אל הנחל  2x
בואו בעקבותינו (אמרו הילדים).
נלך אל הנחל.

והרועים בעקבותינו:
מקל רועים ביד
אל הנחל נלך מיד …

והכבשים בעקבותיהם:
מה .. מה .. מה ..
אל הנחל יחדיו נצא …

והכלבים במאסף:
הב .. הב .. הב .. הב .. הב ..
אל הנחל נלך עכשיו …


צעד צעד פוסעים הרועים
זקופי קומה את הדרך מוצאים  2x

והכבשים – מאבן לאבן הן מדלגות,
מסלע לסלע הן מקפצות  2x

והנה, אל הנחל הגענו
והנחל זורם … זורם וזורם,
בואו, בואו להרוות צימאונכם –
הנחל אלינו קורא.

שתו הכבשים – שתו, ושתו, ושתו
ליקקו הכלבים – ליקקו, ליקקו, ליקקו
והרועים – חפנו מים בכפות הידיים
ושתו, ושתו, ושתו.

תודה רבה לך נחל, הודו לו כולם
הודו, והודו, והודו  2x

אז רבצו הכבשים לנוח –
שקטות ושלוות כולן.
הרועים ישבו לשוח –
והכלבים שומרים לצידם.
גם אנחנו שבנו הביתה –
עייפים ושמחים מכולם.

דילוג לתוכן