הרצאה של ד"ר אולף בקמן.
שכתוב ועריכה – מיכל רשף
סיכומים – מירי מתתיה ומיכל רשף
אין דבר כמו בריאות, יש שאיפה ליצור בריאות. בריאות = איזון. הבריאות משתנה בכל יום ובכל גיל ויותר מזה בכל רגע ורגע. בריאות – היא האיזון שלי כלפי עצמי. האם אני מאוזנת? הריתמוס והבריאות הם החזרה ליציבות ולמרכז. התנועה והנשימה הן סימן לבריאות. אפשר לרפא רק את עצמנו או לעזור למישהו להירפא אך לא לרפא אותו. אף אחד לא יכול לרפא אף אחד אלא רק לאפשר את התנאים לריפוי. הריפוי הוא עצמי.
סמל הרפואה – הקו הישר ועליו הקו המתפתל, מדגים את הדיאלוג בין הסטטי, היציב, המרכזי שהוא גם הייצוג של האגו לבין הקו המתפתל –תנועת החיים, הנעה בין הקצוות וצריכה את האנכי והמאוזן כנקודת התייחסות. הבריאות היא מציאת שיווי המשקל, מציאת האיזון בכל רגע.
האדם המתגשם מגיע עם בריאות שלמה ומביא איתו את הקונסטיטוציה והטמפרמנט מהחיים הקודמים. זוהי החד צדדיות שעלינו לחנך במהלך חיינו. האגו אף פעם אינו חולה, אך כאשר הוא אינו נוכח, הנפש(soul) מחליפה את האגו ונוצר חוסר שיווי משקל שמשמעותו חולי.
את הגוף הפיזי אנו מקבלים בתורשה, גנטיקה, אך היום אנו יודעים שזה ניתן לשינוי(אפיגנטיקה-מושג המתאר את השתנות הגנים כתוצאה מהשפעות סביבתיות)וזה תלוי גם באופן בו אנו חיים, במה שאנו עושים, בגישה שלנו לחיים ועוד. הגנטיקה היא התבנית של האפשרויות שלנו אך היא לא משהו מוחלט. יש הרבה בחירה, בתחילת החיים על ידי ההורים עבור הילד ואחר כך בחירה של האדם עצמו.
אנו בונים את הבסיס לבריאות שלנו בעשרים ואחת השנים הראשונות, כשבכל שביעון צריך לבנות את הגוף המתאים:
שביעון ראשון – אנו בונים את הגוף הפיזי.
שביעון שני – כוחות הנפש, אהבה לעולם, אהבה לחיים, נשימה.
שביעון שלישי – קשר לעולם האידיאות, להיות בקשר עם עולם הרוח ולהישאר על האדמה – הרבה כאב. זה הזמן לפתח את האפשרות לחשוב לתקשר עם עולם האידיאות, ללמוד איך להביא את הרצון לחשיבה,את הרגש לחשיבה וללמוד להתבונן במחשבות.
כהורים וכמורים חשוב שאנו נעשה את הדרך שלנו ומתוך זה הילדים יוכלו ללמוד את דרכם. חשוב שאנו המחנכים נדאג לבריאות של כל הגופים שלנו, כיון שלבריאות שלנו יש השפעה גדולה על הבריאות של הילד. עלינו לדעת מה אנו עושים ולחפש את האיזון. אנו אמורים לתת כוחות חיים.
שטיינר ב"קורס המרפא" משנת 1924,דיבר על החוק הפדגוגי שאומר שאנו מחנכים תמיד מגוף אחד מעל הגוף המתפתח של החניך. כאשר הילד מפתח את גופו הפיזי הוא מושפע ביותר מגוף החיים של המחנך, מה שמשפיע ביותר על כוחות החיים של הילד הוא המרקם הנפשי של המחנך ומה שמשפיע ביותר על המרקם הנפשי של הילד הוא כוחות האני של המחנך.
כאשר אנו עושים את עבודתנו מתוך התכוונות ובצורה ריתמית ושומרים על שיווי המשקל שלנו אנו שומרים על בריאותנו ותומכים בבריאות הילדים.
לשינה יש השפעה גדולה על בריאותנו. הלילה הוא פרק הזמן שבו אנו יוצרים תקשורת מחודשת עם עולם הרוח, זה שעזבנו כדי להתגשם בגוף פיזי על פני האדמה. אך כדי שנחווה היטב את החיים על פני האדמה עלינו להיות בקשר עם עולם הרוח.
התינוק מחובר עדיין לעולם הרוח ומרגיש הכל דרך החושים שלו. עלינו לתת לתינוק הנולד את התחושה שאנו יודעים מהיכן הוא בא ויש לנו את יראת הכבוד למקום שממנו הוא בא ולמי שהוא בא להיות. התינוק צריך להתגשם לתוך הגוף שלו, וזה תהליך קשה של ויתור – עליו לוותר על הרוח כדי להתגשם בגוף.
בלילה זה הזמן שלנו להתחבר שוב לעולמות הרוח, וזהו מקור עיקרי לבריאות. בבוקר לאחר הלילה מרגישים אחרת, משהו השתנה יש כוחות חדשים. אם אנחנו בקשר עם עולמות הרוח, אנו יכולים לראות בילד את עבודת המלאכים. זה מאפשר לנו להתחבר ולכבד את דרכו של הילד – זה מאפשר בריאות.
עבודת המלאכים בילד
Angeloi – בחשיבה של הילד.
Archangels – דיבור, הספירה הנפשית (soul), רשמי חושים תחושת האחר.(אי אפשר לדבר ללא רגש לכן הרגש מגיע עם הדיבור. השימוש בדיבור מעדן את הדחפים, אפשר לדבר במקום להשתמש בגפיים).
Archai – בהליכה, במאמץ של ההליכה, כמה כוח רצון צריך להשקיע, זוהי פעילות של רצון (ספרת הרצון)
בעבודה שלנו עם הילדים, אם אנו מסתכלים על זה באופן הזה, אנו פוגשים כל הזמן את המלאכים. מורה טוב הוא זה שבאמת נוכח בפעילות הזאת ומשתאה לנוכח פעילות זו. זוהי מתנה שאנו מקבלים בקשר שלנו עם הילדים ועם עולמות הרוח. אנו יכולים לעשות זאת רק עם אהבה, עניין ואמפטיה.
האדם בריא אם הוא מחובר לרצון (עשייה) לרגש (קשר) ולחשיבה (חיים). כשהרצון שלי פעיל אני יכולה לשנות משהו. כשאני מרגישה אני יכולה להיות מחוברת וקשורה. כשאני מחוברת למהות החיים אני חייה.
הילד לא צריך לחשוב, הוא ניחן ביכולת החיקוי. זאת מתנה מהמלאכים להתחלת החיים. הוא לומד מתוך ההתנסות ועובד על המיומנויות האלו בעצמו. אנחנו המבוגרים צריכים לעשות את הדברים באופן מודע עם הילדים.
Angeloi – אידיאליזם בחשיבה.
Archangels – אידיאליזם ברגש – להיות קשור לכל דבר ברגש.
Archai – יראת כבוד לאדם אחר, אפילו אם משהו חוסם אותי מלתקשר איתו או להסכים איתו.
עבור האדם הצעיר, הקשר והמפגשים עם מחנך אשר מבין לעומק את המשמעות של החינוך, הם מחדשי חיים ומעניקי כוחות. לכן על המחנך ליצור קשר עם הרגש, החשיבה והרצון של התלמיד. החשיבה שלנו כמחנכים צריכה להיות אידיאליסטית. צריכה להיות קשורה למציאות באופן האידיאלי שלה, לדבר באופן אידיאלי וליצור קשר אמיתי עם הזולת. ובעיקר לשאת באופן מודע שני דברים חשובים:
את הידיעה שהילד יכול להתפתח ולא את הצפייה שיתפתח למשהו.
את התקווה שהוא יתפתח על פי דרכו וציפיותיו שלו.
את הכוחות האלו שאנו נותנים במהלך היום אנו מקבלים שוב מעולמות הרוח במהלך שנת הלילה. ואין די בכך שאני שומרת על בריאותי ופועלת נכון ומדויק אם אנני קשורה וקשובה לסביבה שלי ולקהילה שלי. הבריאות שלנו קשורה בבריאות של סביבתנו הקרובה והרחוקה. ובכך עבודתנו רבה מאוד.
אגו– חירות – אנו צריכים חירות כדי לעבוד מתוך הרצון שלנו בהתלהבות ובהתמסרות למה שחשוב לנו.
נפש – יחסים – עלינו להתאמן לנשום במערכות יחסים, למצוא בתוכם את הכוח והאיזון.
חיים – חיים ריתמיים – למצוא קצב חיים שיהיה נכון עבורנו ולהיות קשוב לריתמוס של האחר.
גוף – טיפוח וטיפול – דאגה וטיפול בגוף-מזון ,שתייה, שינה, תנועה וכו.
אם נעשה את עבודתנו בעזרת הקהילה ומתוך דיאלוג עם השותפים שלנו לדרך(קולגות, הורים)אז המשימה תצליח וגם נצליח לשמור על כוחותינו.
הוורס של שטיינר (מתוך הספר "מדיטציות ואמרות התבוננות" תרגם: א. אבשלום, הוצאת תלתן 2000 – עמ' 138)
המוטו של האתיקה החברתית:
מרפא ימצא רק כאשר
בראי נפש האדם
תעצב עצמה הקהילה כולה
ובקהילה
יחיה כוחה של נפש היחיד
ד"ר בקמן נתן כאפשרות (אחת מיני רבות) לעבודה פנימית תומכת ומחזקת את התרגילים של שטיינר עבור ימות השבוע.