חורף - שירי משחק ודקלומים
ליקטה, בחרה והקלידה: אביגיל דובני
מגפים על הרגליים
הכפפות על הידיים
על הראש – כובע חם אחבוש
ארכוס הרוכסן וארוץ בחוץ
כמו דובון קטן.
הסתכלו נא ברגלים
כבר קבלתי מגפים!
מהיום אוכל לקפוץ
גם במים, גם בבוץ.
(מילים ולחן: תמר הרצברג)
מי הרטיב לנו את המגפיים?
גשם גשם בוץ בוץ
גשם גשם בוץ בוץ
מי הרטיב לנו את המטריות?
הטיפות טיף טף
הגדולות טיף טף
שיר חורף / טלי באומפלד
קר לי בראש וקר לי בכתפיים
קר לי בבטן וקר לי בידיים
קר לי באף וקר לי בברכיים
אבל הכי הכי קר לי –
בכפות הרגליים!
מה לעשות?
על הראש, כובע אחבוש
ובשל חם העטוף את הכתפיים.
סוודר חם יועיל לבטן
ולידיים כפפות מצמר.
את האף אחמם כך (משפשפים את האף)
ולברכיים (לרגלים) זוג מכנסיים.
ולכפות הרגליים – מה?
גרביים ונעליים!
(גירסה לפעוטות)
קר לי בראש, וקר לי בידיים
קר לי באף, וקר לי בלחיים
קר לי בפה, וקר לי באוזניים
אבל הכי, הכי קר לי בכפות הרגליים
לבשתי: חולצה חמה וסוודר
מעיל וכובע צמר
גם מכנסיים, נעלים (מגפיים).
עכשיו אני מוכן – ללכת אל הגן!
(שיר משחק)
טיפה קטנה של גשם נשרה מתוך ענן.
נשרה לי על המצח ונעלמה מכאן!
טיפה קטנה של גשם נשרה מתוך ענן.
נשרה לי על הלחי ונעלמה מכאן!
(משחק אצבעות)
חמש טיפות היו בתוך ענן של מים
טיפה אחת נפלה-לה פתאום מן השמים
הטיפה נפלה נפלה …
והתגלגלה-לה-לה לאדמה …
ארבע טיפות… שלוש טיפות… שתי טיפות…
טיפה אחת הייתה בתוך ענן של מים
וגם היא נפלה-לה פתאום מן השמים
הטיפה נפלה נפלה
והתגלגלה לה-לה לאדמה!
(מתוך דיסק חורף של ׳גן יונתן׳)
טיף, טיף-טיף, טף – הגיע חורף
טיף, טיף-טיף, טף – יורדים גשמים
טיף, טיף-טיף, טף – שם בשמים,
עננים שחורים בוכים.
והאדמה שמחה, היא אוספת
אל חיקה, את דמעות העננים,
הינה הם שוב לבנים.
(ריקוד. פזמון משיר של נ. שמר)
שנינו יחד תחת מטריה אחת
שנינו מדלגים על כל השלוליות
עיר בגשם סחה לנו ככה –
החיים יפים כדי להם לחיות!!
גשם / מ. ילן שטקליס
גשם גשם בא סוף סוף
טיף טיף טף – וטוף טוף טוף
בא הגשם, גשם טוב
כה קריר, וכה רטוב
גשם גשם, גשם זך
מי הרטיב אותך כל כך ?
טיף טיף טוף – וטוף טוף טיף
מי אותך כל כך הרטיב?
גשם / מ. ילן שטקליס
גשם, וגשם, וגשם בלי סוף
גשם בגן, וגשם ברחוב.
קר ורטוב, לא טוב.
גשם / א. עמיר
גשם, גשם על הכל,
על הים הגדול,
על סירות, על רפסודות,
על בתים, על שדות,
הוא ניגר אל תוך הדלי,
גם על מטריה שלי.
טיפות נאות / א. עמיר
טיפות נאות, עגלגלות
על השמשות מתגלגלות,
מתגלגלות, מלחשות,
מרשרשות על השמשות
שיר גשם / ש. כהן אסיף
הגשם רדף אחרי –
גשם מלפני, גשם מאחורי
גשם מעלי. די !! צעקתי
אני רטוב כמו דג
חכה שאגיע לאיזה גג.
הגעתי הביתה, רטוב ורחוץ
בדיוק אז …
הפסיק הגשם לתופף בחוץ
טיפה קטנה / לא ידוע
בשמים בשמים שט ענן
אפור אפור
מלאה בטנו במים
טיפ טיפה לפי התור
ופתאום, ברק ורעם
מהבהב כל העולם
וטיפה קטנה צונחת
חיש יורדת בסולם
מנתרת מקפצת
בין ענן לבין ענן
וקופצת וקופצת
הופ לפה והופ לשם
מטה מטה מדלגת
לא תדע היא כלל לאן
מטה מטה מדלגת
וצונחת על אילן
בין עלים וענפים
היא זורמת לאיטה
מסתובבת מחליקה
הופ על אמא אדמה.
גשם / ז. גלעד
לשונות קטנות, לשונות ירוקות
שלחו הנבטים לשמים.
וטיפות קטנות, טיפות דקות
קפצו משמים וצחקו: "לחיים!"
טיפות גשם / ר. ספורטה
טיפות גשם שובבות,
טיפות גשם תופפות
על כנף-גג, על גב-קיר,
על ריקוע-פח מזהיר.
טיפת מים מתנועעת
זעה, נעה, ונוסעת!
מפליגה על חוט חשמל
אל נוף-פלא מעורפל.
הדובים בחורף / עדולה
מתקרבת סערה! נכנס למערה.
נתכרבל בה ונחרוף …
עד שהסופה תחלוף.
חורף / עדולה
מעיל חם אותי עוטף,
לי צעיף על עורף
גשם, גשם מטפטף …
מה נעים החורף!
על שפתי טיפה של מים,
סתם, בכלל בלי טעם
ברק מאיר את השמים
והנה הרעם!
כשקר לי / עדולה
כשקר לי, קר לי, קר לי, קר
אז לפעמים אני נזכר
שיד, כל יד היא גם שבלול!
ויש לה בית … השרוול!!
שיר של חורף / עדולה (מקוצר)
שיר גמד על פטריה.
שיר טיפות על מטריה.
שיר מגף דורך בבוץ,
שיר לרוץ! ושיר לקפוץ
(מילים ולחן: מ. דפנא)
גשם, גשם, גשם טוב
הוא הומה בכל הרחוב
הוא משיק ומשקשק
הוא מצליף וגם נושק.
חה, חה, חה, צחק אחי
טיף נטף לי על מצחי,
טיף נתלה בקצה אפי,
טיף נשק לי פה על פי!
הגשם / מ. דשא
בוקר, התכסו שמים
בשמיכה כהה, חומה,
פתאום נפלו טיפות של מים
כפנינים על אדמה.
גשם-לשם קל, שמח
בא, גולש מן העבים –
ובאויר פתאום יש ריח
של פרחים ורגבים.
רד הגשם, רד אלינו,
פה צמאים לך כל-כך,
השקה גנינו ושתילינו
ושום נבט אל תשכח!
טוב הגשם / ר. ספורטה (מעובד)
טוב הגשם ! טוב הוא, טוב !
העולם כולו רטוב.
אין אבק, אין מחנק,
ובלב – שמחה של חג.
העצים רחוצים,
הקוצים נוצצים,
מה יפה המרצפת,
השדות – שטיחי קטיפה.
טיף לא טיף / ר. ספורטה (מקוצר)
טיף לא טיף, ענן ורוח
בפרדס הבשיל תפוח
הפרדס כולו זהב –
שח מכובד ענפיו.
(שיר משחק, מתוך דיסק חורף של ׳גן יונתן׳)
גשם גשם בוא נא, גשם בוא אלי
גשם גשם קפוץ נא, ישר אל תוך ידי.
ואני שמח טיפות בכפותי
הופ מחאתי כף, הטיפות נפלו ודי! 2x
(תרגום ולחן: תמר הרצברג)
בואו רעי, הקיץ עבר
הסתיו קרניו שלח, בעצב חזר.
נתלכד אחים, בשיר במצהלות
וניטע כאן אושר גיל בלבבות.
דעת נמצא, רעות וגם מקור גילה
כאן בצוותא בשירת המקהלה.
(מילים: מיכל בן שלום)
חשוך הוא החורף, קודר ואפל
רוחות מנשבות בו גשמים נתחים בו
וקר הוא הליל.
אבל בתוכי מתחזק לו האור
שלהבת בוטחת חומה היא שולחת
והלאה השחור!
(מילים ולחן: תמר הרצברג)
לילה ואפלה אין כוכב, אין אור
נחה האדמה בדממה בקור
ובליבי האור כמו כוכב בהיר
החושך נמוג העולם שוב מאיר
אורות הלב מנצנצים
נרות קטנים נרות רבים 2x
(מילים ולחן: מיכל שביט)
אור אחד קטן הלך ונעלם
חיפשוהו, בקשוהו
בכל מקום, ביום חורף קר.
לפתע הוא חזר, נמלא הבית אור
הניס חיש את הקור.
שנו בחיקי שינה עמוקה
בחורף אתכם אכסה בשמיכה,
שוכבים גרעינים וישנים
שוכבים גרעינים וממתינים 2x
חרש נעה, חרש באה,
רוח נושבת בין ענפים.
מטה מעלה, כאן ואלה
מתנדנד לו קן ציפורים.
(מתוך דיסק חורף של ׳גן יונתן׳)
גשם בחוץ, קר ורטוב
בבית חם בבית טוב 2x
(מתוך דיסק חורף של ׳גן יונתן׳)
כי קר כאן בבית ושלג וכפור
תנור של עצים בוודאי יעזור 2x
(מילים ולחן: תמר הרצברג)
חורף בא, חורף בא
סערה את העלים
מן העצים העיפה –
בוא נתעטף, נתכרבל
נתחממה.
(לחן פנטטוני, המתרגם: לא ידוע)
שמש זהב שוקעת עכשיו
ממלכת החורף נרדמת.
ישנים הזרעים עמוק
וגינתי שוממת.
בליל חורף חשוך
כשסביב רק קור
השמש תזרח בתוך ליבי
כי בו יש חום ואור.
שלג / דליה לפיד.
בבוקר התעוררתי וראיתי
פתיתים לבנים וקטנים
נופלים שקטים רכים
על השיחים והעצים
על הגבעות וההרים
ועל גגות הבתים.
כל העולם היה צחור ונקי
המלאכים בשמים הביטו למטה
על שמלתה החדשה, הלבנה
של אמא אדמה. וקרני הירח הכסופות
יצאו במחול ונשקו את ענפי העצים הלבנים.
אמרו לי פתיתים לבנים:
"האם אתם גרים עם המלאכים?"
רוח סער / לא ידוע
רוח רוח רוח סער לטייל הלך ביער,
מן הבוקר עד הליל השתולל והשתולל.
את העצים הגבוהים כל-כך הוא נדנד מצד לצד.
את העלים גלגל, את הפרחים בלבל
ולחיות – סוד מפחיד מלמל.
הסנאי קפיץ וקפוץ לביתו בעץ יקפוץ,
השועלים והתנים במאורות הם מתחבאים.
צבי-צב בתוך ביתו – ארנב במחילתו.
רק הדוב גדול גדול, עמד מול רוח בלי ליפול ואמר לו:
"רוח סער, לך לך כבר מן היער!
רוח רוח לא פחד, רק נשב לו וחשב:
עכשיו אומר להתראות אך אתכם אשוב לראות.
אלך לי לשכונה לבלבל את הגינה.
אדפוק על חלונות ואיילל בארובות
ובשכונה האנשים אל תוך הבית נכנסים
וסוגרים החלונות וסוגרים הווילונות!
בתנור יש אש חמה שרה חרש מנגינה:
לילה לילה בא, ובתנור מסיבה לשונות של אש רוקדות
עם סלמנדרות חביבות
ואבא יושב ומספר סיפורים
ואמא סורגת סוודר לילדים.
ובבית חם, ובבית נעים
רק בחוץ, ביום בליל
רוח רוח משתולל.
גשם גשם גשם – מים
רד-נא רד-נא – משמים
רד בגן ובשדה
כל צמח נא השקע.
מתפלל כל ציץ ועשב
את ראשו מוריד בעצב
מתפלל לאל הטוב:
גשם מים תן לרוב!
מי רוחץ את הקוצים / ר. ספורטה
מי רוחץ את הקוצים?
מי חופף ראשי עצים?
מי דואג לו לאזוב
ונושקו כאבא טוב?
מי זוכר כל ציץ צנוע?
מי כל עשב לו ידוע?
מי פוקד גרגר גרגר ומזרזו –
אל תפגר?
מי שם עסיסי זהב –
במישמש ובעינב?
המטר! המטר!
הוא חומל גם על דרדר.
הוא ידו יד רחבה!
הוא משווה באהבה
חוט-חציר עם ורד-גן
גבע בור עם שדה-דגן.
ברכתו טיפות שוות
גשם גשם נדבות.
הוא יורד יורד על כל –
על קטון ועל גדול.
טיפות גשם / ק. י. סילמן
טיפות הגשם אנו פה
יורדות מעט לאט
על ציץ, על צמח, גבעול פה
על חוטם ילד קט.
הביטו: עננה שטה תלויה היא במרום,
היינו שמה עד עתה ובאנו עד הלום.
פה האיכר עובד חורש וגשם מה נחוץ
אנחנו על קרקע יבשה, רוקדות היום בחוץ.
(מילים: י. ל. פרץ, לחן: עממי)
יורד גשם חי, יורד על הכל.
צאו ילדים, צאו במחול !
פקעת צמר / פ. ברגשטיין
לסבתא יש פלאי פלאים של זוג מסרגות מהירות.
הן עפות כברקים בשמים,
הן ככסף טהור מזהירות.
לרגליה של סבתא מוטלת
פקעת חוטי ארגמן,
והיא ככדור מתגלגלת,
קופצת לכאן ולכאן.
וסבתא סורגת, סורגת,
ועין על עין עולה.
מצטמקת מרגע לרגע
הפקעת שלה הגדולה.
אלישבע תמהה, מצטערת:
"מי מן הפקעת אכל?
הנה היא קטנה כמו זרת,
הנה היא איננה בכלל…"
וסבתא לסרוג מסיימת
וסבתא צוחקת מולה:
"חולצתך היפה, בת-החמד
חולצתך את הפקעת בלעה!"
לבדוק בסתיו או לאביב?
סוד הפקעת / ורד שטמפר
יש לי פקעת חיננית
מי יודע איזה פרח נם בה?
נרקיס צהוב או כלנית?
והפרח סוד הוא, שבפקעת גר.
והפרח סוד הוא, והסוד נשמר.
אז לקחתי את הפקעת הקטנה
וטמנתי באדמה.
כיסיתיה היטב, השקיתיה היטב,
ועכשיו היא ישנה.
עכשיו שרשים היא תכה.
עמוק אל לב האדמה.
כשגשם בחוץ / י. גפן
כשגשם בחוץ – אז תיכף ומיד מלבישים לענת מעיל גשם גדול.
כשגשם בחוץ – ובוץ בשבילים, מגפים גדולים נועל אז נמרוד.
כשגשם בחוץ – אומרים לגל שאולי בכלל לא כדי לצאת לחוצות.
כשגשם בחוץ – אורית ועידית מסתכלות בחלון והאף בזגוגית.
כשגשם בחוץ – שאול התינוק צוחק מרחוק צחוק של מים.
כשגשם בחוץ – כולם מחפשים איזה כתם כחול בשמים.
אני אוהב להירטב / מ. מאיר
אני אוהב להירטב.
באמת!
לעמוד בשלולית של מים
במגפיים
ולראות
טיפות נוטפות מראשי
וקופצות לשלולית ורוקדות.
ולמגפיים שלי
יש ברק של ראי
ואני צועק לאמא:
תבואי ותראי
אבל היא קוראת לי הביתה לשוב –
וזה לא חשוב,
אני נהנה כאן בגשם.
לך תדבר למבוגרים,
להם נדמה
שזה נעים יותר
לשבת בתוך הבית ולא להירטב,
אבל בדיוק את זה
אני אוהב.