אביב – הנחיות לצפר המתחיל / י. מרגולין

צפרים, תהי עינכם פקוחה ואוזנכם קשובה למתרחש בעולם העוף !

• צא להסתכל בציפורים יחידי, בלי בני לוויה
• יהיה הילוכך איטי, מתון, עינך פקוחה ואוזנך קשובה
• בחר לך פינה מתאימה להסתכלות. שב לבלי זיע, בלי ניע, בלי השמיע קול, סקור בעיניים את הסביבה ועקוב אחרי הציפור שבחרת להסתכלותך.
• מצאת קן, אל תיגע בו, אל תכניס ידך לתוכו, אל תיגע בביצים, אל תשנה את סדר הצמחים שמסביבו ואל תבקר אותו תכופות שלא לצורך.
• מצאת קן או מקום הסתכלות יפה. שמור על דיירי הקן ואל תגלה את הסוד! 
• תמיד קח איתך פנקס ועיפרון ורשום/צייר כל מה שראית. אל תשכח לציין את היום החודש והמקום. רשום רק דברים הברורים לך ושאתה בטוח בהם.
• בחר לך ציפור אחת להסתכלות בה עד אשר תכירה יפה. ואל תרדוף אחרי ציפורים רבות בבת אחת.

שאלות מנחות:

1. מתי נשמעה לראשונה שירת האביב של הציפורים (היום והחודש)? נסו לחקות אותה.
2. האם חל שינוי בחיי החברה של הציפור (לפני הדגירה), מהו השינוי?
3. איזה שינוי חל בצבע הנוצות של הזכר והנקבה ומה הם הסימנים לפיהם מבחינים בין זכר ונקבה?
4. הסתכלו 'בריקודי הכלולות' (טקסי החיזור) שלהם, מה טיבם?
5. מתי התחילה הציפור בבניית הקן (היום והחודש)?
6. איפה בונה הציפור את קינה? על עצים, על שיחים, על עשבים באדמה, בעץ נבוב, בין סלעים וכד'? באיזה גובה מעל פני האדמה נבנה הקן?
7. מהי צורת הקן? מהו החומר ממנו הוא בנוי מבחוץ וכיצד הוא מרופד מבפנים?
8. המאכיל הזכר את הנקבה ממקור למקור, לפני הדגירה ובשעת הדגירה?
9. קולות הציפורים – לימדו להבחין בין הקולות השונים: קולות שיר, קולות אזהרה, קולות הרגעה, קולות הזמנה וכד' וגם את קול. הגוזלים המבקשים מזון?

ראשונים לדגירה בשפלה ובשרון, הם העורבים האפורים, בתחילת שבט טרם פרח השקד הם נפרדים לזוגות, מתעופפים מעץ לעץ ללקט ענפים יבשים לבניית הקן. אחריהם באים הפשוש, הירגזי, הצופית (יונק הדבש), השחרור וכו'. לראשונה נבחר לנו להסתכלות את הציפורית הקטנה ביותר המצויה בסביבתנו. ציפורית אפורה, מקורה דק, ראשה קטן, עיניה כשתי נקודות מאירות וזנבה זקוף, דק וצר. והוא ארוך יותר מאורך גופה – הפשוש.

שאלות מנחות להסתכלות בפשוש:

1. היכן מצויים ביותר הפשושים? בחצר, בגן הירק, בין עצי פרי, על האדמה או בשדות
2. היכן מבלה הפשוש את רוב יומו?  על עצים, על האדמה או בין עשבים ושיחים
3. מהי דרך תנועתו של הפשוש?  מהלך, רץ או מדלג
4. מהו מצב זנבו בשעת תנועות שונות?
5. מהי דרך מעופו של הפשוש?  ישר או גלי (בצורת גל עולה ויורד) המשמיעות הכנפיים קול בשעת מעופו, מה מצב זנבו בשעת תעופתו?
6. מהי שירתו של הפשוש?  נסו לחקות אותה בצלילים או במילים. הנעימה אחת לשירתו או משתנה היא מסיבות שונות. שימו לב לתנועת גופו בשעת שירה
7. ממה ניזון הפשוש?
8. מתי מתעורר הפשוש ומתי הוא נדם ופורש לישון בערב?
9. אם תראו שני פשושים מתעופפים אחד אחרי השני, כיצד תבחינו בין הזכר לנקבה?

קינון:

1. הראית פשושים בזמן בנית הקן?  מי בונה את הקן הזכר, הנקבה, או שניהם יחד? מאיזה חומר עשוי הקן מבחוץ ומבפנים?
   באיזה צד נמצא הפתח של הקן? כמה זמן נמשכת בניית הקן?
2. עקוב אחרי הטלת הביצים: מתי הוטלה הביצה הראשונה?  כמה ביצים בקן?  מה צורתן, צבען וגודלן של הביצים?
3. מי דוגר על הביצים, הזכר, הנקבה או שניהם חליפות?  כמה זמן נמשכת הדגירה?
4. מה מראה הגוזלים הבוקעים מן הביצה?  ערומים או מכוסי פלומה?
5. מי מאכיל את הגוזלים, האב, האם או שניהם יחד?
6. כמה זמן נשארים הגוזלים בקן? 
7. הדואגים ההורים לגוזלים לאחר פריחתם מהקן? השומרים הם עליהם ומאכילים אותם גם לאחר הפריחה מהקן?
8. כמה דגירות דוגר הפשוש בקיץ?
9. המשתמש הפשוש בקן הראשון בשביל הדגירה השנייה או בונה קן חדש לכל דגירה ודגירה?

הפשוש

גודלו כאגוז, מגבו: אפור-שחור-חום, מבטנו: אפור-מכסיף. ל"אגוז" חי זה, זנב זקוף דק וארוך, מלמעלה: אפור-חום, מלמטה: מפוספס פסים שחורים ואפורים מכסיפים. 
מזונו: טורף חרקים – תולעים, זבובים ויתושים. מקורו ארוך ודק. מופיע ונעלם חליפות, מנתר, מתפתל ומחליק בין השיחים. זערורי ואינו יודע מנוחה אף רגע.
זריז, עליז וכולו רטט ותנועה. מקפץ מנתר, מדלג מתוך תנועות חן על הגדר או מענף לענף. שירתו מנסרת כשירת הצרצר: צירי, צירי … טירי, טירי …

חביבים עליו עצי שיטת המשוכות הסבוכים והדוקרניים וכל הקוצים והברקנים למיניהם, בו לא יגעו לרעה. הם בשבילו כסולמות לוליניים הדומים במראם האפור- חום לנוצות גופו והוא כולו מתמזג עמהם. הוא מצוי בין שיחים ועשבים ובני אילן ורק לעיתים רחוקות יגביה עוף על ראשי אילנות גבוהים. יציב בארץ כל תקופות השנה, בגינה, בגן ובשדה. משמיד את החרקים המזיקים לצמחים. ומנעים בצלילי שירתו ובתנועות החן שלו. רק בימות הגשמים הקרים מתכנס הוא בין השיחים הסמיכים ושירתו נדמה אז.

ראשון הפשוש לקדם פני האביב (חודש אדר). הקן קרוב לאדמה. על שיח קטן סמיך וקוצני – סירה קוצנית, דרדר, קוץ , חרדל הבר, זמורת הגפן, ענף שיטה.
צורת הקן כביצה גדולה סגלגלה שפתח קטן עגול כמטבע בצידה. ביצים 4 – 5 קטנטנות, ורודות-כתומות ונקודות חומות-אדמדמות בכדן (בקצה הרחב כ"כד" של הביצה).
אחרי 12 – 13 ימי דגירה, בוקעים הגוזלים: אדומים, ערומים ועיוורים. 

מזונם של הגוזלים: תולעים קטנות רכות, זחלי זבובים. אחרי 12 יום מהבקיעה, גדלו הגוזלים והעלו נוצה וגם זנב קצר צמח להם. הגיע שעתם לעזוב את הקן. אולם אין הם בוגרים עדיין ואינם יכולים לעמוד ברשות עצמם. לכן נצמדים הם להוריהם המלמדים אותם לעוף, לטרוף טרף ולהיזהר מסכנה. עד שיצאו לעמוד ברשות עצמם. ואז יגשו ההורים לדגירה שניה, ויבנו קן חדש כי כמה דגירות להם בקיץ. בדגירה השנייה יהיו פחות ביצים – לרוב 3.

הדרור  (אנקור)   

שמה 'ציפור דרור' – שדרה בבית כבשדה. מצויה בכל מקום בארץ. בימות החמה ובימות הגשמים ומתגוררת בקרבת מעונו של האדם.
חלק לה במזון של עופות הלול, ברפת, באורווה ובגורן. בת בית היא בכל מקום. 

הזכר: כובע אפור-חום על ראשו. על גרונו וזפקו עניבה שחורה (מפית שחורה).
הגב: חום אפור-שחרחר, הבטן: אפור-צהבהב
הנקבה: קטנה מהזכר, פשוטה, צנועה וחדגונית. אפורה וגבה בכתמים חומים-שחרחרים.
הקן: אין הקן משמש בית לציפורים. אלא מקום דגירה ועריסה לגוזלים שיבואו. 

אחרי 14 יום בוקעים הגוזלים. תחילה מזונם תולעים רכות, בהמשך חגבים וזרעים שיתפחו ויתרככו בזפק ההורים ויהפכו לדייסה דביקה.
ההורים מעלים גרה – מעלים את המזון מהזפק שלהם ומרוקנים אותו ממקורם למקור הגוזלים.
אחרי 13 יום מהבקיעה, עוזבים הגוזלים את הקן (פורחים). אך ההורים ממשיכים לשמור עליהם וללמדם לעוף, לטרוף טרף ולהיזהר מסכנה.
וגם מוסיפים להם מזון על המזון שהצעירים מוצאים בעצמם.
אחרי עוד 8 – 10 ימים, פורשים הפרחונים (הגוזלים) ויוצאים לעמוד ברשות עצמם. אז יגשו ההורים לתקן את קינם הישן, לחדשו ולערוך בו דגירה שניה.

מונחים בזואולוגיה:

אפרוח בוקע מכוסה בפלומה, רואה, הולך ואוכל בכוחות עצמו. אפרוחים יש לעופות דוגרי קרקע, כמו חוגלות, תרנגולות, אווזים (עוזבי קן).
לעומתו גוזל הבוקע מן הביצה עירום, עיוור וחסר ישע, והוריו מאכילים אותו. גוזלים יש לציפורי שיר המקננות על עצים ושיחים.
ולציפורים המקננות בגזעי עצים, בנקיקי סלע, בחורים ובסדקים של קירות אבן וחול (דרי קן).  התאמת המילים אפרוח וגוזל לשני סוגי הצאצאים
נשענת על שורשי המילים: האפרוח מפותח ויכול לפרוח מייד, ואילו הגוזל נשאר בהשגחת הוריו ו"גוזל" מהם מזון. 

פרחון הוא שלב בחיי הגוזל כשנוצותיו ושרירי כנפיו התפתחו די הצורך לתעופה, והוא פרח מהקן, אולם עדיין תלוי בטיפול ההורים לצורך תזונה והישרדות.
(תודה לויקיפדיה)

המלצות:

שעות התצפית הטובות הן בין 07:00  ל- 10:00 (בשעות אלו הציפורים פעילות בחיפוש אחר מזון לאחר שנת הלילה ואז ניתן לצפות בהן בקלות).
משך התצפית במקום מסוים המאפשר לראות את רוב הציפורים בו הוא כ- 30 דקות (5 דקות ראשונות של הסתגלות הציפורים לצופה, 20 דקות תצפית, וכ- 5 דקות סיכום ורישום התצפית). רצוי לצפות ממקום ישיבה בצל.

הימנעו מבגדים בהירים. אומנם לציפורים ראיית צבע ירודה, אך בגדים בהירים (חולצות לבנות) ידגישו את מראה התנועה שלכם.
לבשו צבעים כהים או גווני אדמה שמתמזגים עם הרקע. 

שמרו על שקט, הליכה איטית ללא תנועות ידיים מוגזמות. ציפורים נבהלות בקלות מרעשים חזקים. כאשר הגעתם לנקודת התצפית, שבו בשקט,
המעיטו בתנועה ובדבור (דברו בלחישה) וחכו בסבלנות. כשנראית ציפור אין להצביעה עליה אלא להסביר במילים ובשקט היכן היא נמצאת.

הימנעו מתנועות פתאומיות, תנועות חדות (לא להצביע על הציפור). נועו לאט ובשקט. כל תנועה פתאומית, יכולה לגרום לציפור לפחד ולעוף.
ככל שאתם קרובים יותר לציפור, כך עליכם לנוע לאט יותר ובשקט.

כשאתם בנקודת התצפית, שבו או נועו כך שהשמש תהיה בגבכם (מאחוריכם), זה לא תמיד אפשרי, אבל כך הרבה יותר קל לראות ולזהות ציפורים. כאשר הציפור נמצאת בינכם לבין השמש, צבעה נעלם והיא נראית כצללית שחורה. 

לפעמים, למרות השמירה על הכללים, עדיין אינכם מצליחים להעיף מבט טוב על הציפור. כאשר זה קורה, אפשר לנסות טכניקה המכונה "דייג".
פעולה זו כרוכה בביצוע רעשים קטנים וחורקים כמו: נקישה בגב כף היד, שריקה בטון נמוך, נשיפת אוויר דרך שיניים סגורות "פיס-ס-ס" – ציפורים קטנות נמשכות לצלילים כאלה.

כדי לזהות ציפורים עלינו להכיר את מבנה ומאפייני גופן ולזהות בו תכונות בולטות: גודל, צורה וצבע. נוכל להיעזר בצורת המקור ובגודלו.
ובאזורים בגוף בעלי צבע בולט: ראש, צוואר, בטן, גב, רגליים. אחד האמצעים היעילים להכרת ציפורים הוא מגדיר או מדריך ציפורים.

ספרי עזר לגננת: